מה זה דרופ פוט (Drop Foot) - כף רגל שמוטה

דרופ פוט (Drop Foot), או בשמה הרפואי צניחה של כף הרגל, אינו אבחנה רפואית עצמאית אלא סימפטום קליני המעיד על ליקוי נוירולוגי או אורתופדי בסיסי. התופעה מתבטאת בחוסר יכולת או קושי משמעותי לבצע כפיפה גבית (Dorsiflexion) של כף הרגל והאצבעות. ליקוי זה משבש את המכניקה התקינה של ההליכה, מה שמוביל לגרירת קדמת כף הרגל על הקרקע ומעלה באופן דרמטי את סיכון המעידות והנפילות.

אנטומיה, פתופיזיולוגיה וגורמים

הבנת הדרופ פוט מחייבת התייחסות למערכת העצבים והשרירים המעורבים:

1. המנגנון המוטורי הפגוע

התנועה של כפיפה גבית (הרמת כף הרגל) מבוצעת בעיקר על ידי שרירי השוק הקדמיים, כאשר הדומיננטי שבהם הוא שריר השוק הקדמי (Tibialis Anterior). שרירים אלה מקבלים את הפקודה העצבית באמצעות העצב הפרונאלי המשותף (Common Peroneal Nerve), שהוא הסתעפות של העצב הסיאטי. נזק או שיבוש בפקודה העצבית לאורך נתיב זה הוא הגורם הישיר לדרופ פוט.

2. סיבות אפשריות (אטיולוגיה)

ההבנה המקצועית של דרופ פוט (צניחת כף הרגל) מחייבת סיווג של הגורמים לפי מקום הפגיעה במערכת העצבים והשרירים. ניתן לחלק את המקורות האטיולוגיים לשלוש קטגוריות מרכזיות: פגיעה פריפריאלית, פגיעה מרכזית ומחלות שריר.

- פגיעה במערכת העצבים הפריפריאלית  (Peripheral Neuropathy)

זוהי הסיבה השכיחה ביותר לדרופ פוט, והיא נובעת מנזק או לחץ על העצב הפרונאלי המשותףCommon) Peroneal Nerve ) או על שורשי העצב בגב התחתון בעיקר שורש  L5 

• פגיעה בעצב הפרונאלי: העצב הפרונאלי חשוף במיוחד לפגיעות טראומה או לחץ סביב ראש הפיבולה (עצם השוקית) במפרק הברך. 

דוגמאות קליניות כוללות:

o טראומה ישירה או חבלה באזור הברך או השוק.

o לחץ ממושך הנגרם מקיבוע לא נכון בגבס או מנח גוף לקוי ממושך במהלך ניתוח.

• רדיקולופתיה מותנית: מדובר בלחץ על שורש העצב המזין את השרירים המרימים את כף הרגל, כשהבעיה נובעת מהגב התחתון. הסיבות הנפוצות הן פריצת דיסק חמורה או היצרות של תעלת השדרה (סטנוזיס).

- פגיעה במערכת העצבים המרכזית (Central Nervous System – CNS)

במקרים אלו, העצב הפרונאלי עצמו אינו פגוע, אלא הליקוי נמצא במסלולי העצבים המוטוריים במוח או בחוט השדרה. הפקודה המוטורית להרמת כף הרגל אינה משודרת או מגיעה באופן לקוי לשרירים.

• אירוע מוחי (שבץ): נזק מוחי הגורם לשיתוק או חולשה בצד אחד של הגוף (המיפלגיה).

• מחלות נוירודגנרטיביות: כגון טרשת נפוצה (MS) או שיתוק מוחין (CP).

• פגיעת ראש טראומטית: נזק מוחי המערב את הקורטקס המוטורי.

בפגיעה מרכזית, המצב לעיתים מלווה בספסטיות (טונוס שרירים מוגבר) של השרירים הנגדיים (מכופפי כף הרגל כלפי מטה), מה שמחמיר את הקושי בכפיפה גבית.

- מחלות שריר ומצבים נדירים

במקרים פחות שכיחים, דרופ פוט יכול להיות תוצאה של פגיעה ראשונית בשרירים עצמם, או כחלק מנוירופתיה כללית:

• דיסטרופיית שרירים (ניוון שרירים): מחלות ניוון שריר ראשוניות הפוגעות ביכולת ההתכווצות של שרירי השוק הקדמי.

• נוירופתיה היקפית: מצב כרוני המשפיע על עצבים מרובים בגפיים.

אבחון מדויק של מקור הפגיעה (האם היא פריפריאלית, מרכזית או שרירית) הוא קריטי, שכן הוא מכתיב את גישת הטיפול האפקטיבית ביותר, לרבות שיקולים לגבי שיקום, ניתוחים והתאמת אביזרי עזר.

________________________________________

תסמינים קליניים והשלכות תפקודיות

הזיהוי הקליני של דרופ פוט הוא יחסית פשוט, ומתמקד בשינויים בדפוס ההליכה:

• גרירת כף הרגל: חוסר יכולת "לנקות" את הבהונות מהקרקע בזמן פאזת הנדנוד של הצעד.

• הליכת סטפגייט (Steppage Gait): מנגנון פיצוי בולט שבו המטופל מרים את הירך והברך לגובה מוגזם כדי להבטיח שכף הרגל לא תיגרר.

• הליכת "סלאפ" (Slap Foot): רעש חבטה הנוצר כאשר כף הרגל נוחתת בבת אחת על הקרקע לאחר הצעד, עקב חוסר שליטה מבוקרת בהורדתה.

ההשלכות התפקודיות של דרופ פוט הן משמעותיות וכוללות:

1. סיכון בטיחותי: עלייה דרמטית בסיכון למעידות ונפילות, המובילות לשברים ופציעות משניות.

2. יעילות אנרגטית: הליכת סטפגייט היא תבנית בזבזנית מבחינה אנרגטית, המובילה לעייפות מוגברת בזמן מאמץ קל.

3. פגיעה באיכות החיים: מגבלת הניידות, ירידה בעצמאות, וקושי בפעילויות חברתיות או ספורטיביות.

________________________________________

גישות טיפול ואביזרים אורתופדיים

הטיפול בדרופ פוט משתנה בהתאם לאטיולוגיה (הגורם) ופוטנציאל ההתאוששות של העצב.

1. טיפול שיקומי ורפואי

• פיזיותרפיה: שמירה על טווחי תנועה (מניעת קיצורים), תרגילי חיזוק ספציפיים ואימון דפוסי הליכה בטוחים.

• ניתוח: במקרים ספציפיים, כגון שחרור לחץ על עצב דחוס, תיקון גידים (Transfer) או במקרים כרוניים, קיבוע מפרק הקרסול (ארתרודזיס).

• גירוי חשמלי פונקציונלי (FES): שימוש בזרם חשמלי קל לגירוי אקטיבי של העצב הפרונאלי, המפעיל את שרירי הרמת כף הרגל במהלך ההליכה.

2. אביזרי עזר אורתופדיים

אביזרים אלו מספקים תמיכה מכאנית חיצונית ומאפשרים שיפור תפקודי מיידי:

• סד קרסול-כף רגל (AFO - Ankle-Foot Orthosis): סד קשיח או גמיש מפלסטיק או קרבון, המייצב את הקרסול וכף הרגל בזווית של כדי למנוע את צניחת כף הרגל.

• מערכות רצועות דינמיות (כגון Dictus): אלו פתרונות קלים ודיסקרטיים יותר. הדיקטוס פועל באמצעות מערכת של רצועה אלסטית המתחברת למקבע בקרסול ולנעל. המתיחה האלסטית של הרצועה מחליפה פונקציונלית את שרירי הכפיפה הגבית הפגועים ומושכת את קדמת כף הרגל למעלה, ובכך מונעת גרירה ומאפשרת צעידה בטוחה יותר, תוך שמירה על גמישות יחסית בתנועה.

הבחירה באמצעי העזר (AFO, Dictus או FES) תלויה בסוג הפגיעה (מרכזית מול פריפריאלית), מידת החולשה, נוכחות ספסטיות, ובמטרות השיקום של המטופל.

דיקטוס – פתרון חדשני לדרופ פוט

אחד האביזרים הנפוצים והיעילים ביותר להתמודדות עם דרופ פוט הוא דיקטוס (Dictus) – מוצר אורטופדי ייחודי, קל ונוח לשימוש.

דיקטוס פועל בשיטה פשוטה אך חכמה: רצועה אלסטית שמתחברת לנעל ולקרסול ומסייעת בהרמת קדמת כף הרגל בזמן ההליכה. בצורה זו:

• הצעידה הופכת לזורמת ובטוחה יותר.

• מצמצמים משמעותית את סיכוי הגרירה והמעידה.

• משפרים את תחושת הביטחון העצמי.

• ניתן לשלב את השימוש באביזר בכל סגנון נעל יומיומית.

יתרון נוסף של דיקטוס הוא שהוא דיסקרטי ונוח ללבישה – ניתן להרכיב ולהסיר אותו בקלות, מה שהופך אותו לאידיאלי גם לאנשים מבוגרים וגם למטופלים בשיקום.

________________________________________

למי מיועד דיקטוס?

הדיקטוס מתאים לכל מי שסובל מדרופ פוט, בין אם כתוצאה משבץ, פגיעה עצבית או מצב כרוני. הוא מומלץ במיוחד למי שמחפש פתרון מיידי לשיפור הניידות, גם בתקופת השיקום וגם בחיי היום-יום.

________________________________________

סיכום

דרופ פוט הוא תסמין מאתגר שמקשה על הליכה ועלול לפגוע באופן ניכר באיכות החיים. עם זאת, כיום קיימים פתרונות יעילים, ובראשם דיקטוס, שמאפשרים לאנשים רבים לשוב לתפקוד בטוח, נוח ועצמאי יותר.

אם אתם או אדם קרוב לכם מתמודדים עם כף רגל שמוטה, שווה להכיר את הפתרון הפשוט אך המהפכני הזה – ולהחזיר לעצמכם את הביטחון בצעד הבא.